1 בנובמבר 2018

סכסוך שכנים

סכסוך בין שכנים

מחלוקות בין שכנים מתפרסות על תחומי משפט שונים, ובניגוד לסכסוכי עם גורמים שכאשר המשפט מסתיים והצדדים נפרדים לדרכם, כאן הצדדים-השכנים צריכים להמשיך להתנהל ביניהם גם לאחר המשפט, ולכן חשיבות ההסדר בנעימות חשוב יותר. הגבול בין שימוש לגיטימי או שאינו צפוי לזכות בפסיקה חד-משמעית רחב, וכמו כל משפט – כדאי להכין ראיות חזקות ורבות כדי שעליהן יסתממו הטענות.

לעיתים הרגישות לקשישים גבוהה יותר, בעיקר לפי רמת בריאותם והגופנית והמנטלית, או היבטים מסוימים שחשובים להם אישית. הדרישה המוסרית ממקורותינו ‘וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן’ ניכרת בהתנהלות של שכנים וועדת בית עם שכנים קשישים, במיוחד כאשר מתגלעים מחלוקות.

קשישים החווים קשיים עם שכנים או וועד הבית, מוזמנים להתייעץ עם עו”ד מעמותת יד ריבה כדי שייעץ אם אפשר וכיצד להיחלץ או לנהל את הסכסוך בצורה הנכונה, בין בהתנהלות משפטית ובין במישורים אחרים.

 

להלן דוגמאות לסוגיות בין שכנים, בהם העמותה מסייעת:

  • אזהרת שכן לחדול מהפרעתו לאורח החיים ואיכותו באזור מגוריו ובבניין המשותף, כגון: רעש[1], לכלוך בחדר מדרגות/חדר אשפה, חיות מחמד (נביחות, האכלת חתולי רחוב סמוך לכניסה לבניין[2]), ריח (בעיקר ממִצְלֶהגחלים), התקנת מצלמות באופן שפוגע בפרטיות[3].
  • התרעת דייר לעמוד בהוראות התקנון המשותף: בכלל זה במיסי ועד הבית.
  • כתב תביעה נגד דייר בנושאים שונים: להגשה למפקח על הבתים המשותפים או כתביעה קטנה או כתביעה לב”מ שלום (בחלק מנושאים ניתן במקביל ובחלק ייחודי). בתיק אצל המפקח ניתן עו”ד רשאי לייצג, אך לא בתביעה קטנה[4], ויכול לעזור בהגשה ובתיק ‘מאחורי הקלעים’ (והיום באתר נט-המשפט).
  • צו למניעת הטרדה מאיימת: כאשר שכן נוקט באיומים בנסיבות הנותנות בסיס סביר להניח כי המטריד או המאיים עלול לשוב ולפגוע בשלוות חייו, בפרטיותו או בחירותו של האדם או כי הוא עלול לפגוע בגופו) נגד מטריד שכבר הטריד פעם אחת. במקרים חריפים של איום, המדינה או בקובלנה פלילית, ניתן לתבוע לפי עבירת איומים (סעיף 192 לחוק העונשין[5]) שדינה עד 3 שנות מאסר.
  • סכסוכי בנייה וגבולות: כגון: סכסוכי חנייה, השתלטות על רכוש משותף, הרחבות או שימוש ללא היתר בנייה ועוד. אם השכן ביקש היתרי בנייה, יש למצות את ההתנגדות במסלול זה מול הרשויות, אך אם הוא מבצע פעולות במקרקעין שלא לפי מסלול לאישור – כדאי לבצע נגדו פעולה כפולה של תלונה למחלקת פיקוח רישוי/בנייה ברשות המקומית, לצד הליך משפטי ישיר בין הצדדים.
  • נזילת מים/ליקוי רטיבות: אם נחשד שמקורה בדירה של שכן או מהשטח המשותף השייך לוועד הבית, כדאי לוודא זאת בבדיקה/חוו”ד מקצועית, וזכותו לדרוש מהם התיקון[6].

[1]  תקנות למניעת מפגעים מ-1977 של מדידת רעש, קובעות מהו רעש בלתי סביר ומהו הסף העליון של רעש המותר בשיפוץ בית או דירה: אם רעש נמשך יותר מ- 9 שעות ביום, יהיה הגבול העליון המותר 50 דציבלים בתוך בית נמצא באזור מגורים. רמת הרעש המותרת בלילה היא 40 דציבלים. התקנות החדשות שנכנסו לתוקף מ – 27.4.11 אומרות שחל איסור על ביצוע עבודות שיפוץ או בניה באזורי מגורים החל מהשעה 22:00 בערב ועד 7:00 בבוקר. ביום שישי רעש הנובע מהשיפוצים מותר עד השעה 17:00. לגבי רעש הנובע מהפעלת ציוד הנדסי ומכלים כבדים מכאניים העוסקים בחפירה, הריסה או שבירה, חל איסור להשתמש בהם מ19:00 בערב עד 7:00 בבוקר. אלה שמבקשים לשפץ את ביתם  או לבצע בו תיקונים, יידרשו לפעול על-פי התקנות של רפורמת הרעש.

http://www.kolzchut.org.il/he/%D7%94%D7%92%D7%91%D7%9C%D7%AA_%D7%A8%D7%A2%D7%A9_%D7%A9%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A6%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%90%D7%99%D7%96%D7%95%D7%A8_%D7%9E%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D

[2]  מחזיק בעלי חיים מחוייב להחזיקם במקום ובאופן שלא יגרום רעש חזק המפריע לשכנים. האכלת חתולי רחוב בחצר בניין, המהווה רכוש משותף, הוכרה כמטרד.

[3] ניתן להתקין מצלמות אם ייעודן להגן על עניין אישי וכשר בשטחי הרכוש המשותף, ולא את הנעשה ברשות היחיד, כלומר צילום פתח דירת השכן או הדירה עצמה. לא מומלץ בהתקנת מצלמות במעלית או בחדרי שירותים ובפינות מבודדות, בהן ניתן להרגיש לבד ואינן מכילות חפצים או ציוד הדורשים שמירה מיוחדת. כדאי לתלות שלטים ברחבי הרכוש המשותף המכריזים כי מותקנות מצלמות ברחבי הבית או החצר. כדי שלא לעבור על הוראות חוק האזנת סתר, עדיף לא להתקין מצלמות עם יכולת הקלטת קול. מומלץ כי החלטה להתקין מצלמות בבית המשותף תתקבל באסיפה כללית, ולפחות בהסכמת רוב בעלי הדירות בבניין.

[4]  למעט אם ניתן אישור, אך כזה ניתן רק במקרים חריגים:

[5]  “המאיים על אדם בכל דרך שהיא, בפגיעה בגופו, בחירותו, בשמו הטוב או בפרנסתו שלו או של אדם אחר, הן במטרה להפחיד, להזיק או להקניטו”.

[6]  תוספת לחוק המקרקעין, תשכ”ט-1969, (סעיף 64(, תקנון מצוי של בעלי הדירות בבית משותף:

  1. (א) בעל דירה זכאי לדרוש מהנציגות שתבצע כל תיקון בבית או ברכוש המשותף, שאי ביצועו עלול לפגוע בדירתו או בערכה.

(ב) בעל דירה זכאי לדרוש מבעל דירה אחרת שיבצע תיקון בדירה האחרת, שאי-ביצועו עלול לפגוע בדירתו של דורש התיקון”.